Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 54b
וְשֶׁאֵינָהּ מְסוּיֶּימֶת בִּמְצָרֶיהָ עַד כַּמָּה אָמַר רַב פָּפָּא כִּדְאָזֵיל תַּיָּירָא דְשׁוֹרֵי וְהָדַר
Traduction
And if it is not defined by its boundaries, up to how much of the field is acquired by one strike of the hoe? Rav Pappa said: He acquires as far as an ox driver goes and returns, i.e., the size of a standard furrow, beginning where the hoe entered the ground.
Tossefoth non traduit
ושאינה מסוימת במצריה עד כמה. פי' כמה יקנה במכוש אחד כדאזיל תיירא דתורי והדר פירוש כשיעור מדת תלם והן היו יודעים מדת התלם כמה היה אורך שלו דבשדה גדולה לא היו חורשים במענה אחד כל אורך השדה ולא כפ''ה כשיחרוש צמד בקר שורה אחת מקצה גבול שדהו עד קצהו ומתוך כך קונה כל השדה חדא דלישנא לא משמע הכי ועוד דאמאי בעי והדר רק כשיחרוש פעם אחת אע''ג דלא הדר:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר כָּל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן מַאי טַעְמָא גּוֹי מִכִּי מָטוּ זוּזֵי לִידֵיהּ אִסְתַּלַּק לֵיהּ יִשְׂרָאֵל לָא קָנֵי עַד דְּמָטֵי שְׁטָרָא לִידֵיהּ הִלְכָּךְ הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר וְכָל הַמַּחְזִיק בָּהֶן זָכָה בָּהֶן
Traduction
§ Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to the property of a gentile that was sold to a Jew for money, it is ownerless like a desert until the purchaser performs an act of acquisition; anyone who takes possession of it in the interim has acquired it. What is the reason for this? The gentile relinquishes ownership of it from the moment when the money reaches his hand, while the Jew who purchased it does not acquire it until the deed reaches his hand. Therefore, in the period of time between the giving of the money and the receiving of the deed, the property is like a desert, and anyone who takes possession of it has acquired it.
Tossefoth non traduit
עובד כוכבים מכי מטי זוזי לידיה אסתלק ליה. פ''ה משום דכל קנינו של עובד כוכבים בכסף כדאמרינן בפ''ק דקדושין (ד' יד:
ושם) אשכחן עובד כוכבים דכל קנינו בכסף ולאו ראיה היא לפי' ר''ת דמפרש התם דוקא בעבד עברי קאמר שאין בו קנין אחר דשטר לא ידעינן ביה אפי' בישראל אלא מדהוקש לאמה העבריה ואמה העבריה לאחרת אבל בעובד כוכבים דלא שייך ביה קדושין ליכא למילף מאחרת ועוד תניא התם מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים דהיינו חליפין משמע דה''ה בשטר אינו נקנה דאפילו כל שוה כסף הוה ממעט התם מכסף אי לאו דכתיב ישיב לרבות שוה כסף ככסף אבל בעלמא אור''ת דאדרבה אין קנינו של עובד כוכבים בכסף אלא במשיכה וכדר' יוחנן קי''ל דדריש (בכורות דף יג:) מיד עמיתך בכסף הא מיד עובד כוכבים במשיכה וכן בפ' בתרא דע''ז (דף עא. ושם ד''ה רב) מסיק דמשיכה לעובד כוכבים קונה והא דקאמר הכא ועובד כוכבים מכי מטו זוזי לידיה אסתלק ליה היינו משום דמצינו בעובד כוכבים קנין כסף בעפרון ושטר ודאי לא קנה בעובד כוכבים משום דישראל גופיה לא קנה בשטרא אלא מספר המקנה דירמיה והתם ישראל הוה:
וישראל לא קנה עד דמטי שטרא לידיה. שהיו עומדים במקום שכותבין את השטר וקשיא לרבינו שמשון בן אברהם דאמאי לא קנה בכסף גרידא מעפרון בק''ו מגופו גופו באחת ממונו בשתים כדאמרינן בבכורות בפ''ב (דף יג. ושם) דליכא למימר שאינו גומר בדעתו לקנות עד שיהיה בשטר דמאחר שהעובד כוכבים מסתלק למה לא יגמור בדעתו לקנות ויניחנו להיות הפקר והוה לן למימר דהוי כאילו פירש אי בעינא בכספא איקני מה''ט דפרישית וצ''ל דאנן סהדי שלא היה בדעתו אלא כמות שהוא רגיל לקנות עם ישראל דהיינו בשטר מדלא פירש אי בעינא בכספא איקני אבל קשיא לרבינו שמשון בן אברהם דבפרק ב' דבכורות (שם) א''ר יצחק ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בבהמה בדיניהן אע''פ שלא משך קנה וחייבת בבכורה ואמאי לא אמרינן אע''ג דקנה מן התורה כדאמר אביי התם בדיניהם שפסקה להן תורה מיד עמיתך במשיכה הא מיד עובד כוכבים בכסף מ''מ אין בדעתו לקנות אלא עד שימשוך כמו שהוא רגיל לקנות עם ישראל כדאמרינן הכא וי''ל דהתם בדיניהם קאמר ונראה דשרי לישראל לתבוע מינייהו מעותיו אע''פ שמתוך כך יחזיר העובד כוכבים ויגזול את המחזיק דבדין קא תבע ליה דלא נתן לו מעות אלא ע''מ שתבא הקרקע לידו ואם המחזיק יכול לישמט מן העובד כוכבים ישמט אע''פ שהלוקח מפסיד אך אם המחזיק בעי לפרוע לו מעותיו אם יפקיענו הראשון הקרקע מידו ע''י עובד כוכבים נראה דה''ל מסור ממש:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף מִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא וּמַלְכָּא אָמַר לָא לִיקְנֵי אַרְעָא אֶלָּא בְּאִיגַּרְתָּא אֲמַר לֵיהּ אֲנָא לָא יָדַעְנָא עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְרָעֲוָתָא בְּיִשְׂרָאֵל דִּזְבַן אַרְעָא מִגּוֹי וַאֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֲרִינָא רָפֵיק בָּהּ פּוּרְתָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה אוֹקְמַהּ בִּידָא דְּשֵׁנִי
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: Did Shmuel actually say this? But doesn’t Shmuel say that the law of the kingdom is the law, i.e., the halakha obligates Jews to observe the laws of the locale in which they reside, and the king said that land may not be acquired without a document? Therefore, taking possession should not be effective for acquisition. Rav Yosef said to him: I do not know how to reconcile this contradiction, but there was an incident in the village of Dura that was founded by shepherds, where there was a Jew who purchased land from a gentile by giving money, and in the interim another Jew came and plowed it a bit. The two Jews came before Rav Yehuda for a ruling, and he established the property in the possession of the second individual. This accords with the ruling of Shmuel that the property is ownerless until a Jew performs an act of acquisition.
אֲמַר לֵיהּ דּוּרָא דְרָעֲוָתָא קָאָמְרַתְּ הָתָם בָּאגֵי מִטַּמְּרִי הֲווֹ דְּאִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ לָא הֲווֹ יָהֲבִי טַסְקָא לְמַלְכָּא וּמַלְכָּא אֲמַר מַאן דְּיָהֵיב טַסְקָא לֵיכוֹל אַרְעָא
Traduction
Abaye said to him: Are you saying that the incident occurred in Dura that was founded by shepherds? Proof cannot be brought from that case, as there the fields were concealed, since the owners of fields would not pay the land tax [taska] to the king, and the king says that one who pays land tax may profit from the field. Therefore, in that case, the gentile who sold the property did not actually own it, and consequently by the laws of the kingdom could not sell it. The one who took possession of the property acquired it in accordance with the law of the kingdom, as he committed to pay the land tax. Elsewhere, one would not acquire the field until he received a deed of sale from the gentile.
Tossefoth non traduit
באגי דמטמרי הוו כו'. והא דאמר בהניזקין (גיטין דף נח:
ושם ד''ה אנן) דאזול מרוותייהו דבאגי ואזיל גידול בר רעילאי ויהיב טסקא דתלת שנין ולכי אתו מרוותייהו הדרא להו ולא אמרי' כיון דלא יהבי טסקא הופקעה מידם וזכה בה גידול בר רעילאי דהתם מיירי כגון שאמרו מרוותייהו לבני באגי שיחרשו הקרקע ויזרעו ויאכלו פירות ויפרעו טסקא עד שיחזרו ונתרצו להם בני באגי ונתנוה לגידול הלכך לא הופקעה מידם וכשיחזרו חזרו להן אבל הכא הוו מטמרי בשביל המס שלא רצו לפרוע:
רַב הוּנָא זְבֵן אַרְעָא מִגּוֹי אֲתָא יִשְׂרָאֵל אַחֵר רָפֵיק בַּהּ פּוּרְתָּא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אוֹקְמַהּ בִּידֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מַאי דַּעְתָּיךְ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל נִכְסֵי גּוֹי הֲרֵי הֵן כְּמִדְבָּר וְכָל הַמַּחְזִיק בָּהֶם זָכָה
Traduction
The Gemara relates: Rav Huna purchased land from a gentile. Another Jew came and plowed it slightly. Rav Huna and that Jew came before Rav Naḥman, who established the property in the possession of the latter. Rav Huna said to Rav Naḥman: What are you thinking in issuing this ruling? Is it because Shmuel says that the property of a gentile is like a desert, and anyone who takes possession of it has acquired it?
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source